3 שורות כקובה או כזנב

א.  מבואר בגמרא מנחות לא,ב ובשו"ע יורה דעה סי' רפח שאם עשה את המזוזה כקובה או כזנב פסולה.

פירוש, מזוזה צריכה להיות ערוכה בצורת דף [שצורתה ריבועית או מלבנית] ושוליה הצדדים ישרים [מאונכים], ולא תהא צורתה כקובה כלומר כאוהל משולש שלמטה רחב ולמעלה צר, שהשורות העליונות צרות מהתחתונות, או כזנב שהוא משולש הפוך שהשורות העליונות רחבות והתחתונות צרות.

מפשטות דברי הרמב"ם (הל' סת"מ פרק ה) נראה שהפסול הזה הוא כאשר כל המזוזה [אפילו בצד אחד] עשויין שורותיה מדורגות כעין משולש, ולכל הפחות רוב השורות כי רובה ככולה, כי אין זה צורת דף. אבל אם רק מיעוט שורותיה הן כך, נראה מדבריו דאין זה מקלקל צורת הדף, ואזלינן בתר רובה.

אמנם הפוסקים האחרונים (ראה דרישה וש"ך יורה דעה שם) החמירו אפילו בשלוש שורות שיוצאות אחת מהשניה כקובה או כזנב לפסול.

לפנינו דוגמא של קובה וזנב של 3 שורות. שלשת השורות המסיימות לכם, וקשרתם, ולמדתם, הן כקובה. ושלשת השורות המסיימות ולמדתם, ובלכתך, ביתך, הן כזנב.

ב.  לא ברור כמה שיעור הכניסה של קובה או זנב, האם הוא כלשהו או יש לו שיעור. יש להסתפק אם הוא כניסה של תיבה שלימה, או אפילו אות אחת נכנסת [בדוגמא שלפנינו הכניסה הוא אות אחת שלימה עודפת על חברתה ולא יותר] והמנהג להחמיר ולפסול באות אחת שלימה היוצאת משורה אחרת, ובשורה שתחתיה עוד יציאה של אות אחת שלימה. אבל פחות מאות אחת שלימה אין מקפידים.

ג.  מוסכם אצל הרבנים שאע"פ שהדין הזה מבואר במזוזה, הוא הדין גם לתפלין שאם השורות שלה יוצאות או נכנסות כשיעור קובה או זנב שיש לפסלה. ופשוט שיש דין קובה וזנב בס"ת, דאין זה צורת דף.

מכל מקום אם אפשר ליישר השיטות [בס"ת אפילו ע"י מחיקה וכתיבה מחדש, ובתפלין או מזוזה רק ע"י הארכת האות], כדי לבטל הדירוג של קובה או זנב, הרי זה כשר.

ד.  אין הבדל בין קובה וזנב בסיום השורות או בהתחלתן.

אמנם היכן ששורה אחת נכנסת משום שהיא ריוח לציון הפסק פרשה (פתוחה או סתומה), אין זה נחשב שורה אחת נכנסת לצרף שורות שמעליה או תחתיה לקובה או זנב, כי מוכח שכניסתה היא צורך ריוח הפרשה ולא שינוי בצורת הדף. כן דעת רוב הרבנים. [במזוזה למטה אחר הריוח ובשעריך, יש כניסה בסיום השיטה [אנכי] שתחתיה, ואעפ"כ אינה נידונית כקובה].