מנהג העולם לקבעה באלכסון הפונה לכיוון ההפוך מהחלל של הפתח, כמבואר בפתחי תשובה (סי' רפט סק"י) שכאשר אי אפשר להניח את המזוזה
בתוך חלל הפתח וצריך לקבעה על מזוזת השער עצמה ופני המזוזה פונה כלפי רשות הרבים,
יקבענה באלכסון שראשה נוטה לצד קיר הבית [ולא כלפי חלל הפתח] ורגלה כלפי חלל הפתח.
ונראה לי שעדיף לקבעה צמוד לחלל הפתח כמה שאפשר [בתוך טפח
לחלל עצמה] עומדת [זקופה] ישרה ולא מוטה אלכסון, ושמע שבמזוזה תהא פונה כלפי צד חלל הפתח.
א. הטעם שקובעים המזוזה באלכסון הוא פשרה בין שיטת רש"י שהמזוזה
צריכה להיות בעמידה, לשיטת רבינו תם שהמזוזה צריכה להיות בשכיבה. אמנם במקרה זה
שהמזוזה אינה קבועה בתוך החלל עצמו, אלא לפני החלל, לא ברור בראשונים מהו דעת
ר"ת במקרה זה [כלומר היאך יניחנו מושכב במקרה כזה]. ומכיון שההלכה כרש"י, א"כ יש לקבעה ישרה כרש"י.
ב. כאשר המזוזה קבועה בתוך החלל עצמו – כל החלל הוא מקום המצוה,
אלא שמצוה לכתחלה לקבעה בטפח החיצון [הראשון]. אך במקרה זה שהמזוזה מחוץ לחלל הפתח, אין זה
מקומה כלל, אלא שנידונית משום טפח הסמוך לפתח - הרי זה כאילו מונחת בחלל הפתח עצמו. א"כ
ראוי לקבעה כמה שיותר סמוך לחלל הפתח ולא להרחיקו מאומה (משום סיבה, כולל הידור
לעשות פשרה עבור שיטת ר"ת).
והרי התורה אמרה "וכתבתם על מזוזות" שהקביעה תהא על
מזוזת השער, ולא רחוק ממנה.
ג. וזה עיקר טעמי בענין זה – ראיתי בהרבה מקרים שכאשר קובעים
המזוזה באופן זה באלכסון מחוץ לחלל הפתח שראש המזוזה רחוק יותר מטפח מחלל הפתח, והוא פסול
כמבואר בפוסקים בשו"ע יו"ד סי' רפט, דעד טפח נחשבת בחלל הפתח [ו"על
מזוזות" הנ"ל], אך רחוקה טפח היא פסולה. וא"כ מנהג והידור זה גורם
לביטול המצוה לגמרי. לכן עדיף להנהיג לקבעה צמוד לחלל כולה תוך הטפח בעמידה
כנ"ל.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9190&st=&pgnum=87
השבמחקראה זה בסוף העמוד
כוונתו לעיין בספר מזוזות מלכים דף מד בהערה שלום ואמת שבסוף העמוד.
מחק