לכבוד יום הילולא של
רבינו כ"ד טבת
שו"ע רבינו סימן
לב סעיף כב:
ואם נפלה טיפת דיו
לתוך האות ואינה ניכרת האות (אע"פ שעדיין היא מוקפת גויל בתוכה) כגון שנפלה
לתוך ד' ונראית כה' או שנפלה לתוך ב' ונראית כפ' או שאין שם ב' עליה או שנפלה לתוך
אות אחרת ואין שמה עליה ... פסולה.
א. נראה פשוט שאין כוונת
רבינו בסוגריים "(אע"פ שעדיין היא מוקפת גויל בתוכה)"
לומר דאם היתה הדיו נוגעת לקוי האות מבפנים היתה פסולה מטעם אחר, משום שאינה מוקפת
גויל מבפנים, ורוצה לומר דשאלתינו בהלכה זו, היא רק כאשר נפלה טיפת דיו לתוך החלל
ואינו נוגע לאות, אזי השאלה משום שינוי צורתה, אבל אם נגעה בה בלאו הכי היתה פסולה
בכל מקרה (גם אם לא נשתנה צורתה) משום שאינה מוקפת גויל.
פשוט שזה אינו כוונתו.
א. דאם כן אין הבדל
בין שהדיו נוגע בה מבחוץ או מבפנים, ולא היה צריך רבינו לכתוב "בתוכה"
אלא לסתום הדבר.
ב. הלשון "ואע"פ"
מבאר שזה חידוש ולא תנאי, ואם היה כאן פסול נוסף, היה צריך לומר רק "(ועדיין
היא מוקפת גויל)" ותו לא – להורות דכל הפסול המבואר כאן מותנה רק בשינוי צורת
האות לבד, ולא בפסול נוסף – שאינה מוקפת גויל.
והטעם דאין חסרון
בהיקף גויל ממה שנטף ליד האות דיו [שנוגע בקוי האות], דמ"מ היא מוקפת גויל גם
במקום הדיו עצמה, דאין דיו זה נחשב לכתב כלל. (ולא מיבעיא לשיטת הירושלמי
שביאר רבינו בסי' לב סעיף יט דנחשבת מוקפת גויל מעבר לדיו הזה, אלא גם לשיטה
העיקרית שביאר רבינו שם שנקב סמוך לקוי האות פוסל משום שאינו מוקף גויל במקום
הנקב, היינו דוקא נקב בקלף שאין כלל היקף קלף באותו מקום. אבל מקום הדיו הוא קלף,
והדיו נחשב כאינו. ראה גם בשו"ע רבינו לב סעיף ה, דהיתר באות שאינו צריך לה כאינו
לענין היקף גויל, וכל שכן כאן – אפילו למחמירים שם). [עיין מחלוקת האחרונים בדבר
זה, בספר משנת הסופר סימן ח סעיף ד סק"ח].
אלא רבינו בא לבאר חידוש,
דדוקא נפלה ליד האות מבפנים ומחמת זה נשתנה צורתה, או לאות אחר [כגון
דלי"ת שנשתנה לה"א, או בי"ת לפ"א] או שנשתנה צורתה אבל לא
לאות אחרת, כגון שנפלה דיו לתוך המ"ם סתומה ונסתם רוב חללה ובטלה צורתה הנראית
לעין אע"פ שלא נשתנה לאות אחרת, או לתוך ה"א וחי"ת ואינן נראות
כה"א וחי"ת אע"פ שגם אינן דומות כלל לאות אחרת, וכל כיוצא בזה.
אבל נפלה טיפת דיו ליד
האות מבחוץ ואינה נוגעת לאות,
אין כאן פסול וביטול אמיתי של צורתה, ולכן אע"פ שיתכן שהטיפה גורמת לאות להראות
כשינוי לצורתה, מותר למחוק הטיפה הזו, כי מעולם לא נכתבה הטיפה כלל, ואינה
דבוקה בקוי האות, ואין במחיקת טיפה זו משום חק תוכות. כי האות היתה בכשרות, ובא
דבר מחוץ לה, ומותר להסירו.
ב. דרך אגב, מלשון רבינו "ואם
נפלה טיפת דיו לתוך האות ואינה ניכרת האות (אע"פ שעדיין היא מוקפת
גויל בתוכה)" פשוט דהוא הדין אם הטיפה נוגעת [וכ"כ מבואר במשנה ברורה
ס"ק סב] בקוי האות, דאם נשתנה צורתה פסולה ואם לאו כשרה. ולא איכפת לי מה
שנפל דיו על גבי קוי האות, ואין בו דין כתב על גבי כתב או איזה פיסול אחר כלל [דלא
כסברת קצת מהאחרונים שדברו בזה, עיין בלשכת הסופר סימן ד סק"ה, ועיין משנת
הסופר שם ס"ק יב דהעיקר כמקילין].
ג. העולה ממה שביארתי בדעת
רבינו, הנראה לענ"ד להלכה:
א. נפלה ט"ד
לתוך חלל האות וגרמה לביטול צורתה הרי זו נפסלה, ומחיקת הטיפה לבדה הוי פסול משום
חק תוכות. אבל נפלה סמוך לה מבחוץ, אע"פ שאפשר שתגרום לביטול צורתה של האות,
מותר למחקה ואין בזה משום פיסול חק תוכות.
ב. אם נוגעת הדיו
לקוי האות בין מבפנים בין מבחוץ, וביטלה צורתה, הרי זו פסולה, ומחיקת הטיפה הוי חק
תוכות.
ג. אם נפלה דיו על
גבי קוי האות ולא שינתה צורת האות, כשרה. [ויש אומרים שטוב להעביר קולמוס על
העליון, עי' משנת הסופר שם].
ד. ואני מסתפק בדיו שנפל ליד
הלמ"ד כזה [ציור 1] או ליד פ"א פשוטה כזה [ציור 2] או ליד זיי"ן
כזה [ציור 3] האם יקרא זה תוך האות ומחיקת הטיפה הוי חק תוכות.
ויותר נראה
לענ"ד שאין זה נקרא תוך האות [דאין תוך, אלא אות שיש לה חלל המוקפת ג' מחיצות
כמו שכ' המשנה ברורה (סי' לב ס"ק לה, בשם הפרי מגדים) ואז החלל הוא שייך לאות],
אלא חוצה להאות, וע"פ הנתבאר לעיל מותר למחוק טיפות דיו הללו ואין במקרים
הללו חק תוכות.
וכן יש להסתפק בנפלה
טיפת דיו לתוך כ"ף פשוטה ונראית כפ"א פשוטה או כה"א [ציור 4] האם
זו פסולה כדין נפלה דיו לחלל הדלי"ת ונראית כה"א, או כשאר האותיות שהזכרתי
שאין במחיקת הדיו משום חק תוכות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה