קרע בשירטוט המזוזה

מזוזה שחלק משרטוט השורה נקרעה, ויש באורך קרע השרטוט כאורך מלה אחת שלימה, האם מותר לכתוב מילה זו מתחת לשרטוט, או להדביק טלאי תחת לקרע ולשרטט על הטלאי ולכתוב על מקום המשורטט בטלאי?

הנה להשאיר אותו מקום חלק אי אפשר דישאר ריוח שיעור פרשה [ט' יודין] באמצע המזוזה דפסול, כמבואר בהל' ס"ת [יו"ד סי' רעה] דהניח ריוח פרשה באמצע הכתב פסול. ובפשטות הוא הדין למזוזה. (וקשה לסמוך על סברת הרשב"ץ דמקום שאינו ראוי לכתיבה אינו פוסל משום ריוח פרשה, דמי יאמר לנו דאין המקום ראוי לכתיבה. וגם עצם סברתו במחלוקת שנויה עי' בגדולי הקדש סי' ערה ס"ק ב).

הנה לכתוב מתחת לשירטוט דנו האחרונים, ויש שכתבו שצריך הכתב להיות דבוק לשירטוט, אבל יותר הגיוני ועיקר דהשירטוט נועד ליישר את הכתיבה ולא איכפת לנו שהכתב יהא מיושר על ידי השירטוט וכתוב מעט תחתיו, כך שאפשר לכתוב קצת מתחת לשירטוט הקרוע, כדי שהכתב יהא מוקף גויל.

אבל זה צ"ע, האם קרע נחשב לשירטוט, שמא כשם שאינו מקום ראוי לכתיבה כך אינו מקום ראוי לשירטוט. ומ"מ נראה היות שרוב השורה משורטטת ורק מיעוטה היא הקרע, בצירוף ב' הדברים [דיש לומר דקרע נחשב גם שירטוט שהרי הקרע מיישר הכתב כמו השירטוט עצמו, וכן הסברא דרוב השיטה משורטטת והקרע הוא המיעוט] יש לומר דאין זה מעכב בדיעבד לפסול המזוזה.

אבל להדביק טלאי ולשרטט על הטלאי ולכתוב עליו, אינו ראוי, כי נחלקו הפוסקים ביורה דעה סי' רפ, דעת הט"ז (שם ס"ק ד) דיכול לכתוב מקצת האות על הטלאי ומקצתו על הקלף, אבל דעת הב"ח וש"ך (שם ס"ק ז, דמקצתו על הטלאי) דפסול, ואפילו היקף גויל הטלאי אינו מועיל לאות הכתובה בס"ת עצמה על הקלף. וגם אני חושש דאפשר אפילו לסברת הט"ז עד כאן לא קאמר אלא בס"ת שסמכו על הראשונים דכתיבה על הטלאי היא הלכה למשה מסיני כמבואר בב"י עיין שם. אבל במזוזה הרי קיי"ל דכתבה על ב' עורות ואפילו תפרם פסול (עיין יורה דעה סי' רפח), אפשר שגם טלאי במזוזה [ותפלין] אסור לכתוב עליה, גם למתירים בס"ת. וצ"ע בדבר זה.

לכן נראה דהטוב ביותר להדביק טלאי כדי לחזק קלף המזוזה שלא יתרחב הקרע יותר, וישרטט על הטלאי, אבל יכתוב מתחת לשירטוט הזה והטלאי שלא יגע הכתב כלל לטלאי אלא תהא מוקפת קלף מהקלף המקורי דוקא.