פרשיות תפלין של יד להפכם מרש"י לר"ת

א.  בשו"ע רבינו סי' לד [סעיף ג] מבואר דתפלין של רש"י פסולים לשיטת ר"ת, וכן תפלין של ר"ת פסולים לרש"י, גם בתפלין של יד [כן פשט הלשון שם, הגם שאפשר להתעקש שלא הזכיר 'פסול' על תפלין של יד בפירוש. אמנם ראה שם סעיף ד לענין בל תוסיף דמוכרח דגם בשל יד ליכא בל תוסיף של תורה כי זוג אחד פסול, מוכח דגם בתפלין של יד אחד מהם פסול].

וצ"ע דלכאורה יש דרך להכשיר תפלין של יד לכו"ע, אם יחתוך הקלף של יד לד' פרשיות נפרדות, ולכאורה מעתה יתכשר בין לרש"י בין לר"ת, דהרי עשה ד' פרשיות של תפלין של יד בד' קלפים מחולקים כשר ואין צריך לדבק את הפרשיות יחד כמבואר בשו"ע רבינו סי' לב סעיף עב.

ואפשר לומר דכל זמן שנכתבו כל הפרשיות בקלף אחד [שכן מצוה לכתחילה], סדרן של הפרשיות על הקלף מעכב, אבל אין הכי נמי אם יחתוך פרשיות שמע ווהיה אם שמוע שיהיו כל אחד בקלף נפרד, יהא כשר בין לרש"י בין לר"ת. דמעתה אין סדר על הקלף בפועל, וד' פרשיות שלא היו מדובקות כשרות.

ב. אמנם אם יקח תפלין שנכתב כסדר רש"י או כסדר ר"ת בקלף אחד ויחתוך אותם, האם נאמר שמכיון שלכתחילה נכתבו כרש"י לכן לא מהנו לרבינו תם, ולהיפך. לכאורה זה דוחק בסברא לומר, שהכתיבה על הקלף קובעת דגם לאחר שיחתכם, לא יהיו כשרות לשיטה השניה. דמכיון שנחתכו והרי הם מונחים כדינם בבית אחד [כלומר לאיזה סדר שתרצה] למה לא יועיל.

אלא דנראה לי דבפועל אסור לעשות כן, משום דיש איסור הורדה בגוף הקדושה ולא מהני תנאי כמבואר בשו"ע רבינו סי' מב סעיף ו (עיין שם מחלוקת הפוסקים בדין זה) דתנאי מועיל רק לתשמישי קדושה ולא לגוף הקדושה, ולכן פרשיות שנעשו של רש"י מצד כתיבתם על הקלף כסדר רש"י אסור להורידם בקדושה לעשותם ר"ת ע"י חיתוכם כנ"ל. וצ" ע לענין בדיעבד שעבר ועשה, אך בכה"ג שחותכם לקלפים נפרדים, יש לומר מכיון שיש איסור הורדה גם לאחר שיחתכם לא מהני להחשיבם כסדר לפי ר"ת, דיחשבו באיסור לא אמרינן.

ג.  ואיסור זה של הורדת גוף הקדושה [כלומר פרשיות של רש"י או ר"ת לחתכם שיחשבו לפי הסדר ההפוך] אסור אע"פ שלא הניחום מעולם אלא רק הזמינום להיות גוף הקדושה, כמו שכ' רבינו סי' מב שם.

ד.  אמנם אם מלכתחילה יכתוב פרשיות לשם קדושת תפלין על קלפים נפרדים שמעולם לא נכתבו כסדר רש"י או בסדר ר"ת, ולא ידביקם אלא יניחם פרודות בבית, איני יודע למה לא יוכשר גם לרש"י וגם לר"ת.

ה.  אותה שאלה יש לשאול גם בנידון מה שביאר רבינו [סי' לב סעיף נ] בנוגע לדין פתוחות וסתומות בתפלין של יד "ד' פרשיות של יד הואיל והן נכתבות בקלף אחד ושייך בהן פתוחה וסתומה (לכן פתוחה וסתומה מעכב בה) אבל של ראש שהפרשיות נכתבים על ד' קלפים (אין מעכב בה פתוחה או סתומה. שו"ע רבינו שם סע' נד).
מה הדין אם יכתוב הד' פרשיות של יד בקלפים נפרדים דכשר, האם אז אין פתוחה וסתומה מעכב בה, כמו בשל ראש. ואם נאמר כן, דכשר, לכאורה יועיל גם אם יחתוך הקלף של יד אחר שנכתבו כל הד' בקלף אחד בלא פתוחה או סתומה כשרה, דלאחר שנחלקו לד' קלפים נפרדים שוב אין הפתוחה או סתומה מעכב בה. וצ"ע.