בשו"ע נפסק שחלק האות שנכתב בפסול - חייב למחוק כולו.
כך 'ו' של אות 'מ' שנדבקה למטה חייב למחוק כולה והשאר, כלומר 'כ' אינו צריך למחוק כי נעשה בהכשר.
וכל זה באות שנחלק ל-2 חלקים המרכיבים אותה.
השאלה היא לגבי אות שנכתבת בכתיבה אחת. האם כאשר נשתנתה צורתה, למשל ע"י נפילת טיפה על אות יו"ד, מספיק לבטל צורת האות או צריך לחשוש לדעת הרד"ך ולמחוק הכל?
לכאורה יש צד לומר כך. וראיה מרי"ש שהטיל עקב בגגה, הרי המחמיר למחוק כולה תבוא עליו ברכה.
במקרה של נפילת טיפה על היו"ד, אין זה כתיבה בפיסול. כי האות כבר נכתבה בכשרות. הבעיה במקרה זה, היא שבטלה צורתה, וממילא אי אפשר לחקוק המיותר משום חק תוכות, אבל די לבטל צורת האות ולסיימה בכתיבה.
השבמחקדעת רבינו בשו"ע סי' לב שלא להחמיר כחומרות הרד"ך הסובר דאות שנפסלה חייב למחוק כולה כי הנשאר בה הוא חק תוכות.
אבל בנוגע ליו"ד ראוי לנו להחמיר למחקה כולה אם בטלה צורתה, ולא למחוק מקצתה. כי יש אומרים שנקודה לבד יש בה צורת יו"ד, ועל כן אם רק ימחוק את הרגל ותשאר ממנה נקודה עדיין יש לומר שיש כאן צורת יו"ד שנעשתה בח"ת. על כן ביו"ד כדאי למחקה כולה, כי לא ברור מה נקרא ביו"ד ביטול צורתה.
סליחה לייבל נעלם לי לרגע סיום דבריך - שאתה שואל מצד מה שרבינו מסיים "והמחמיר ת"עב"!!
השבמחקכנראה שאתה שואל האם הכוונה לסברת הרד"ך?
אולי זה באמת מצד סברה של רד"ך.
השבמחקלמה אני שואל?
לכוארה משמע משו"ע שניתן להשאיר רק חלק האות שכולו נכתב בכשרות.
כלומר מחיקת ה"ו" ב"מ" לא תפגע בשלימות ה"כ" הנשארת.
אבל אם נפל דיו על "ר" אשר נכתבת בבד א' אולי צריך להחמיר כי ביטול צורת "ר" יפגע בשלימות הכתיבה הקודמת שלה.
בקיצור ,האם אלטער רבי מחלק (אולי ברמז) בין המקרים?
לייבל בעזרת ה' יותר מאוחר אני אעיין בנושא. פשוט עסוק היום, אבל יישר כח על ההערות.
השבמחקמשה
שאלה דומה יהיה לכאורה אם צריכים לםחוק כמה מילים בשביל לתקן בעיה של כסדרן שאז אפשר לפסול את כל האותיות (ולא למחוק את כולן) שלפי זה בות יו"ד יצתרך למחוק את כולה
השבמחקעזרא,
השבמחקנכון אני מציע תמיד ביו"ד שיש בה בעיית חק תוכות למחוק אותה לגמרי, בכל מקרה שהיא פסולה וצריך לגררה.